שלושה במאי הוא יום חופש העיתונות הבינלאומי שהכריז עליו ארגון אונסק"ו. הדו"ח האחרון (2025–2022) שפרסם הארגון, והנתונים העדכניים של שנת 2026 מציירים תמונה קודרת: חופש העיתונות אינו נמצא רק בנסיגה, אלא גם במתקפה רב-חזיתית. הנתונים מלמדים שהמגבלות על העיתונות, האמורה לשמש "שומר הסף" של הדמוקרטיה, מתגברות והולכות, הן במדינות דיקטטוריות, הן בדמוקרטיות ותיקות.
הנסיגה הגלובלית: דו"ח אונסק"ו כנוּרת אזהרה
על פי ממצאי אונסק"ו, מדד חופש הביטוי בעולם צנח ב-%10 מאז 2012. חברו לכך כמה גורמים:
• שליטה מוגברת: חלה עלייה של %48 בניסיונות של ממשלות ושל קבוצות אינטרס להשתלט על כלי תקשורת.
• מחיר הדמים: בין 2022 ל-2025 נרצחו או נהרגו 310 עיתונאים, כששנת 2025 לבדה הייתה הקטלנית ביותר מזה שנים.
• האיום הטכנולוגי: בעוד שהבינה המלאכותית מסייעת ליצירת תוכן, %87 מהציבור חוששים מדיסאינפורמציה המונעת על ידי AI, במיוחד סביב מערכות בחירות.
איור: AI
ישראל במדד חופש העיתונות: מורכבות תחת אש
ומה המצב אצלנו? ישראל, שנתפסה בעבר כ"אי של חופש עיתונאי" במזרח התיכון, חווה בשנים האחרונות נסיגה משמעותית בדירוגה העולמי. במדד חופש העיתונות של ארגון "עיתונאים בלא גבולות" (RSF), רשמה ישראל ירידה משמעותית:
- הדרדרות בדירוג: נכון לדירוגים האחרונים (2024-2025), דורגה ישראל במקום ה-101 (ירידה מהמקום ה-97), דבר המציב אותה בקטגוריית המדינות עם מצב "בעייתי".
- השפעת המלחמה: הלחימה המתמשכת בחזיתות השונות הובילה להחמרה בשימוש בצנזורה הצבאית ובתקנות החירום. כמו כן, הוגבלה גישה של עיתונאים זרים לאזורי לחימה, ואף נעשתה חקיקה המאפשרת סגירה של כלי תקשורת זרים (כפי שראינו במקרה של אל-ג'זירה).
- קיטוב פנימי: הזירה הפוליטית בישראל משפיעה ישירות על חופש העיתונות. הלחץ על גופי תקשורת ועל עיתונאים מצד גורמים ממשלתיים באמצעות מהלכי חקיקה ואמצעים כלכליים, לצד קמפיינים של דה-לגיטימציה בתקשורת החברתית, גורמים לחלק מבעלי אמצעי התקשורת והעיתונאים למתן או להעלים את הביקורת ואת התחקירים (צנזורה עצמית).
הפרדוקס הדיגיטלי
"ח אונסק"ו מדגיש כי לצד הסכנות, פתחה הטכנולוגיה דלתות חדשות. כ-1.5 מיליארד בני אדם נוספים זכו לגישה למידע דרך פלטפורמות דיגיטליות. בישראל מתרבים בעת האחרונה גופי עיתונות עצמאית המבוססת על תרומות, גיוס המונים, והסכתים המכילים תחקירים עיתונאיים עצמאיים, והם עשויים להיות אלטרנטיבה כלשהי לכלי התקשורת הממסדיים, הנמצאים בלחץ פוליטי או כלכלי.
האם וכיצד אפשר לשנות את המגמה?
ניתוח המצב בעולם שמציג הדו"ח מעלה כי בלי שיתוף פעולה בינלאומי והגנה משפטית ומדינית חזקה על עיתונאים, ובלי מאבק מתוחכם ונחוש בדיסאינפורמציה ובמניפולציות, חופש הביטוי והדעה נמצא בסכנה, וכתוצאה מכך – גם היציבות הדמוקרטית במדינות השונות. בישראל, האתגר הוא כפול: שמירה על ביטחון המדינה בלי להקריב את זכות הציבור לדעת, זכות שהיא החמצן של כל חברה חופשית. התדרדרות ישראל לדירוג נמוך יותר במדד חופש העיתונות היא תמרור אזהרה אדום, הדורש מאבק נחוש יותר של כל הגופים האזרחיים בניסיונות לפגוע בתקשורת החופשית ובחוסן הדמוקרטי של המדינה.
שייקה קומורניק 02.05.26