המהפכה הטכנולוגית שנכנסה לחיינו עם כלים כמו ChatGPT ,Gemini ומינים רבים אחרים של מנועי חיפוש חכמים וכלי בינה מלאכותית גנרטיבית, מטלטלת גם את מקצוע העיתונות. כותרות נכתבות אוטומטית, תמלולים נעשים בתוך שניות, וכתבות שלמות נוצרות בלי מגע יד אדם. לעיתים נדמה שכל מי שמחזיקים מקלדת – פיזית או וירטואלית – יכולים להפוך לעיתונאי או לעיתונאית. אבל האם זה באמת כך?
התשובה, כמו תמיד, מורכבת.
מצד אחד, כלים טכנולוגיים חדשניים מאפשרים לעיתונאים ולעיתונאיות לחסוך זמן, לדייק יותר, ולעשות תחקירים שבעבר דרשו שבועות – בתוך ימים ספורים. מצד שני, השאלות האתיות נערמות והולכות: האם נכון לפרסם כתבה שנכתבה בשיתוף AI מבלי ליידע את הקוראים? כיצד נוכל לוודא שהמקורות שעליהם נסמכת הכתבה אינם "מומצאים" על ידי המכונה? ומה יקרה כשקהל הקוראות יתקשה להבחין בין עיתונות אמיתית לבין תוכן שנוצר בלחיצת כפתור?
האתגר האמיתי הוא לשמור על הערכים המקצועיים שלנו, דווקא בעידן שבו ההבחנה בין "עיתונאי" ל"מפיק תוכן" מיטשטשת.
הכלים השתנו – אבל עקרונות הליבה לא: אמינות, אחריות, דיוק, והיכולת לשאול את השאלות שלא נעים לשמוע.
לדעתי, יש לראות בתקופה זו הזדמנות. לא להירתע מהטכנולוגיה – אלא ללמוד אותה, לשלוט בה, ולהשתמש בה כדי לחזק את העיתונות המקצועית. במקום להילחם במכונה – בואו ננצל אותה, כדי שהאנשים שמאחוריה יוכל להיות עיתונאים ועיתונאיות טובים יותר.
ולסיום, שאלה לקוראים ולקוראות: מה דעתכם? האם הטור הזה נכתב בידי אדם או מכונה?
נפתלי מנשה
13.07.25