צפיתי בכתבה של דני קושמרו שהתלווה אל כוחות גולני ואל מח"ט גולני באזור דרום לבנון.
דני קושמרו לא לבש מדי צה"ל והיה עם אפוד קרמי שכתוב עליו PRESS. הכתבה הייתה מרגשת ומעניינת, וגם בעלת ערך חדשותי.
אני מעריך שהחבירה לגולני לא נעשתה במקרה: החטיבה ספגה אבידות רבות בעת האחרונה.
חטיבת גולני גם מייצגת, ותמיד ייצגה, את הישראליות המלכדת. החיילים והמפקדים הם כור ההיתוך של החברה הישראלית.
ניר גונטז', חבר הנהלת ארגון העיתונאים והעיתונאיות, בחר בציוץ ברשת איקס, להגדיר את קושמרו "בושה למקצוע העיתונות", בגלל הכתבה הזאת.
דווקא לאחר 7/10, עוד לפני שאני עיתונאי, אני ישראלי ויהודי. כאשר כוחות הנוח'בה טבחו באחיי ובאחיותיי, הם מבחינתי חלאות אדם, למרות שהעזתים יגדירו אותם "לוחמי חופש".
כאשר אני רואה הצלחה צבאית כחול לבן – אני חש קורת רוח. כאשר אני שומע על אבדות שלנו – ליבי נחמץ.
מותר לי. גם כעיתונאי אובייקטיבי.
מיקי קליין
יו"ר (בשיתוף) אגודת העיתונאים ירושלים

26.10.24