העיתונות הישראלית, כמו בכל מקום אחר בעולם, מתמודדת עם אתגרים רבים בעידן המודרני. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר הוא מתן במה לקבוצות מוחלשות בחברה. קבוצות אלו, הכוללות מיעוטים אתניים, דתיים, מגדריים ואחרים, לעיתים קרובות אינן מקבלות ייצוג הולם בתקשורת, והקולות שלהן אינם נשמעים, ואם נשמעים – הם זוכים להתייחסות פושרת.
ייצוג חסר זה אינו רק בעיה של צדק חברתי, אלא גם בעיה מקצועית. עיתונות איכותית אמורה לשקף את כלל החברה, ולא רק את קולותיהם של החזקים והמשפיעים. כאשר קבוצות מוחלשות אינן מקבלות ייצוג הולם, התמונה המצטיירת בתקשורת היא חלקית ומעוותת.
כדי לתת במה לקבוצות מוחלשות, על העיתונות הישראלית לנקוט כמה צעדים:
הגדלת הגיוון במערכות החדשות: חשוב להעסיק עיתונאים המגיעים מרקעים שונים, כולל מקבוצות מוחלשות. עיתונאים אלו יוכלו להביא קולות ונקודות מבט רעננות לסיקור החדשות.
סיקור רגיש ומכבד: חשוב להימנע מסטריאוטיפים ומדעות קדומות בסיקור קבוצות מוחלשות. יש לתת לקבוצות אלו את ההזדמנות להציג את עצמן ואת סיפורן בצורה אותנטית.
אמצעי תקשורת יעודיים: אפשר להקים פלטפורמות תקשורתיות ייעודיות לקבוצות מוחלשות, שיאפשרו להן להשמיע את קולן באופן ישיר, כגון אתרי אינטרנט ובלוגים, רשתות חברתיות, פודקאסטים, וערוצי יו טיוב. זאת, נוסף על השתלבות במערכות התקשורת.
שיתוף פעולה עם ארגונים חברתיים: חשוב לשתף פעולה עם ארגונים חברתיים הפועלים למען קבוצות מוחלשות. שיתוף פעולה זה יכול לסייע לעיתונאים להגיע לקבוצות אלו ולספר את סיפורן.
לסיכום, באמצעות הפיכת מערכות החדשות למגוונות יותר, סיקור רגיש יותר, ויצירת פלטפורמות ייעודיות, תוכל העיתונות הישראלית למלא את תפקידה כראי נאמן של החברה בישראל על כל גווניה.
נפתלי מנשה, חבר הנהלת האגודה
19.03.25