חג הפסח, חג החירות, מחזיר אותנו בכל שנה לסיפור היציאה מעבדות לחרות. אך החירות איננה רק זיכרון היסטורי – היא מצפן מוסרי וערכי לחברה מתוקנת. בעבורנו, העיתונאים, חירות זו מקבלת משמעות יומיומית – חירות הביטוי, חופש המידע, והאומץ לשאול, לחקור, ולספר את הסיפור גם כשהוא לא נוח לשומעים. במציאות שבה חומות של פחד, אינטרסים ולחצים סוגריפ לעיתים על המילים, חופש העיתונות הוא אחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה. הוא לא מובן מאליו, הוא דורש הגנה, תחזוקה וערנות. בכל ידיעה שאנחנו כותבים, בכל שאלה שאנחנו מציבים, אנחנו מחדשים את הברית שבין הציבור לזכותו לדעת. חג הפסח הוא הזדמנות לעצור לרגע ולשאול – האם אנחנו חופשיים באמת? האם עיתונאי בישראל יכול לפעול בלא מורא? האם יש מי שעדיין "משעבד" את המילה הכתובה או המדוברת? ואם כן – האם יש לנו האומץ, כמשה, לצאת נגד הזרם, לדבר בשם האמת והצדק? אנו מאחלים לכל חברינו חג של חירות אמיתית – חירות מהסתרה, מהשתקה, מהטיית מידע – וחג של אמונה מחודשת בשליחות שלנו: להיות קול בעבור מי שאין לו קול.
