מאת: חבר הנהלת האגודה, חיים שיבי
לא, הם לא תחליף ולא יהיו כזה לעיתונות מקצועית. הן והם – המשתפים וחושפים ברשת. אך אני מוצא שאי אפשר לסגור יום בלי גלישה מהירה איתם.
לא – הם לא יהיו תחליף לעיתונאי המדווח הנכנס לעין-הסערה בשטח רווי יצרים, ולא אחת אלימוּת, כשהוא משאיר את האגו שלו, אפילו את דעותיו – מאחור. נכנס רק כדי להביא במילים או בצילום תמונת מצב כמות שהיא. כן, יש עוד גם כאלה.
לא תחליף לעיתונאי החוקר, שאינו מרפה מהמשך בדיקת עובדות גם כשהוא מקבל רמזים, שמחכה לו ג'וב שמן ביום שבו יצומצם וימצא את עצמו בחוץ בשל המצב הכלכלי במערכת – אם רק יואיל לחפש סיפור אחר. ממשיך להצליב מידע ולחקור, גם כאשר רומזים לו שדי ומספיק – רמזים עבים שבאים לרוב מבחוץ, לפעמים גם מבפנים.
ואין תחליף לעורך הרואה את התמונה כולה, דורש בדיקה נוספת, משלב צילום מהשטח בדיווח, נותן למביא הדיווח את המילה הטובה השווה יותר מתלושים לחג.
ועדיין – אני לא סוגר יום בלי חיוך של המשתפות והמשתפים ברשת. עורך הדין ידידי שמצא זמן לגלות פינת חמד באירופה והוא נמצא שם עם…והצילום מארוחת הבוקר שלהם מדבר.
או הידידה האלמונית החדשה בפייסבוק – ביקשה להיות כזאת, והשבתי אחרי קריאת פוסטים שהעלתה: למה לא. והיא כותבת מהלב ובצער אמיתי על חתול החצר שלה ("שחורי") שהיה מקדם את פניה כל אימת שהיתה חוזרת הביתה ועכשיו – נעלם ואיננו עוד.
וזאת שמבקשת מכולנו לפתוח את היום בשמחה – חרף מהדורת החדשות האחרונה. פשוט כך.
כן, יש כמובן את המצייצים ביבי ואלה המטיחים בהם ביצים סרוחות. הצפויים מכאן ומכאן. וקולם רם יותר כשריח בחירות באוויר. אפשר לדלג.
עיתונות מקצועית עם כתב שטח, תחקירן, עורך – היא דרך חיים. אין דמוקרטיה בלעדיה. והמקצוע נתפש לא אחת ברשת. אך אין לו תחליף – מודפס, משודר או מובא ברשת.
והרשת על כל כותביה המשתפים מביאה רגשות, מחשבות, פסיפס צבעוני ולא אחת נוגע ללב. משלימה ומעשירה תמונת עולם – וטוב שכך.
פורסם בפעם הראשונה בבלוג "על תקשורת ופוליטיקה" של חיים שיבי. לחצו כאן למעבר לבלוג.