מי שולט בנרטיב?

על רקע "פרשת הפצ"רית" והדלפת הסרטון משדה תימן, ובעידן שבו כל מילה יכולה להפוך לכותרת, וכל הדלפה – מתוכננת מראש, נדמה שהקרב האמיתי כבר מזמן אינו מתנהל על עובדות – אלא על שליטה בנרטיב.

פעם, עיתונאים היו אלה שחיפשו את המידע. היום, לא פעם, המידע הוא זה שמוצא את העיתונאי: ארוז, מנוסח ומוזרם "לתדרוך רקע", או בדמותו של "מקור בכיר" שמעוניין לקדם אינטרס מדויק. כך נולדות כותרות אחידות בכל האתרים, מהדורות שמקריאות את אותו נוסח כמעט מילה במילה, ושיח ציבורי שנשלט בידי מי שיודע להדליף נכון.

הבעיה אינה בהדלפה עצמה, אלא בכך שהגבול בין תחקיר לבין שיתוף פעולה נעשה דק עד בלתי נראה. כשהדלפה היא אמצעי יח״צ, העיתונאי עלול להפוך, בלי לשים לב (ואולי כן), לשופר.

התפקיד שלנו, אנשי התקשורת, אינו רק לפרסם, אלא גם לשאול למה המידע הגיע דווקא עכשיו, מי מרוויח ממנו, ומה לא סופּר לנו בין השורות. רק אם נזכור שמידע איננו בהכרח אמת, נוכל להשיב את השליטה בעובדות לידיים הנכונות – לא של המדליפים, אלא של הציבור.

נפתלי מנשה 07.11.25